עיון ביקורת

סגיב כהן , שימני כחותם (מילים: שיר השירים לחן: סגיב כהן עיבוד והפקה מוסיקלית: אורי זך וסגיב כהן, מאי 2010)

סינגלים חדשים

שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמוות אהבה
קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש, שלהבתיה
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות, לא ישטפוה
אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו

החזרה למקורות היא מגמה, טרנד, תופעה שנדמה לי אין לה אח ורע בשום מקום בעולם. האם לברך עליה? – לא תמיד. אישית, אני לא אץ-רץ לשנן פסוקים מכל מקור מקראי למרות תבונתם הגבוהה ושנינותם כי רבה וגם החזרה למסורת, לבית סבא וסבתא, לבית הכנסת לא מכניסה אותי מיד לאווירה של והדרת פני חוכמה וחכמים.
סגיב כהן, במסגרת בניית הקריירה שלו, כנראה הבין (או שהמליצו לו) שמקורות הולך טוב, ובטח שיר השירים שהוא טקסט מבוקש להלחנה. הוא שר "שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך – כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה; רשפיה – רשפי אש שלהבתיה".
מה זה? הרעיה מבקשת מהדוד שיצמיד אותה אל ליבו וזרועו, שלא ישכח אותה לעולם, כי אהבתה אליו עזה כמוות, והקנאה שתקנא אם יעזוב אותה תהיה קשה כשאול. הדוד מרגיע אותה ואומר לה ש"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה; אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה – בוז יבוזו לו: כלומר – אהבתו אליה היא נצחית, שום דבר לא יוכל לכבות אותה, וגם אם ייתן איש את כל הון ביתו כדי לשכנע אותו להפסיק לאהוב אותה – "בוז יבוזו לו" והוא לא יצליח. ואללה. חזרנו לבית הספר לשיעור במקרא. מכל מלמדינו הרי השכלנו.
עכשיו למוסיקה
: סגיב עשה מזה מזמור באקצנט ימני, קול טבעי מסתלסל יפהפה בשירת געגועים בהפקה אקוסטית מאוזנת מקושטת בקולות ובכלים אתניים. חלק ראשון אותנטי, חלק שני – "מים רבים וכ'ו" (פזמון) – פופ סטייל פסטיבלי הזמר בסגנון עדות המזרח של פעם שקצת מרדד את השיר. גם רוצה להיות אתני מסורתי וגם להיטי קליל. חבל, כי הניגוד-השעטנז לא מיטיב עם השיר. זה להיט. אבל אני נשארתי בתחושה שהמוסיקה והביצוע לא ממש לוקחים אותי לשיר השירים, קצת כופים את הצלילים על הטקסט.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 3 תגובות

  1. אין עליך נשמה.. ענק שבענקים..
    אתה אחד הזמרים הכי מרגשים שיש בארץ..
    מטביעה שיריך כחותם על הבלוג שלי..
    באהבה ובהערצה..
    שלהבת מהרוקדים של שמעון שוכר בעוגן..


    (שלהבת שלהבת, חדרה)(30/10/2010)
  2. היופי בשיר הוא שסגיב כהן לוקח תשיר העתיק מהמקורות ומצרף לו לחן עדכני,מודרני. לא סתם אמרו תימני דור שלישי. ביצוע מרגש. סגיב כהן הוא היהלום שבין המון המטבעות בשבילי.
    (בן)(05/05/2010)
  3. הטרנד הזה, "לחזור למקורות", בד"כ אינו אמין ורובו מהווה הוכחה לדלות רעיונית ויצירתית. לפני שנים רבות היו מלחינים לוקחים טקסטים כאלה ומלחינים אותם. אך אז העסק היה בנוי על תחושה תרבותית חזקה והתקופה הייתה ראשית שנותיה של מדינה מתפעמת מעצם קיומה.
    הלחנים היו בהתאם - ראשוניים ו-"בוסתניים", ממש כמו שדה חיטה מצהיב וכרם ענבים. השיר הזה, כדוגמא, לא מזכיר דבר מכל זה. סתם לחן "תפור", כמו רבים לפניו וכנראה רבים אחריו. לסגיב כהן קול טוב ומהדהד. אבל אינני מרגיש דבר מכל מה שנאמר עליו-שהוא משהו אחר משאר המסלסלים. מעייף למדי.
    (מושיקו)(04/05/2010)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 + 3 =