עיון ביקורת
לרכישה >>

אמיר דדון , ההופעה (זאפה ת"א, דצמבר 2010)

מוסיקה ישראלית

תשאלו למה אמיר דדון הולך להישאר על הבמה לשנים רבות? אחרי ההופעה אני יכול לשלוף בקלות שתי סיבות, ויש עוד שתיים ואולי ארבע. א. כי לאיש יש נוכחות. רוצים "כריזמה" – אז בבקשה. ויש לו נשמה. רוצים עוצמות שמגיעות ממקומות תחושתיים אמיתיים – בבקשה.

איך זה שלא הגיע אף אורח להשקה? הרי בארצנו אין השקת דיסק ללא שלושה אורחים לפחות. ככה: טוב ששום אורח לא הגיע. תודה רבה למפיקיו, שהעניקו  הזדמנות לשמוע את הבחור הגבוה המתולתל והפוטוגני הזה בלי דואט מיוחצן עם זמרת צמרת. אפילו יהונתן גפן לא עלה לדקלם הקטע שלו ב"הזמן האחרון".

הכי נכון לקבל אמיר דדון קומפלט עם הרכב, ותודה לכל הידידים שהציעו עזרה. לא צריך אותם. מהסיבות הנ"ל (כריזמה, נשמה) הוא יביא אותה בשעה ורבע של אמיר דדון ללא עזרה מידידים. תנו לו את  עמית יצחק בגיטרות, אמיתי פריינטה בבס, תומר צידקיהו בתופים, אלון פרידמן בקלידים. תנו לו להחליף חשמלית באקוסטית, תנו לו במה. ושיצא לדרכים.

אני אומר את הדברים – כי אין אצלנו כמעט זמרי רוק. אני מדבר על זמרי רוק שרוק אצלם בדם. לא אכנס לנתח את הסיבות (מדוע אין). יש הרבה הרכבי רוק טובים, יש הרבה זמרי פוזה וחקיינים בני חקיינים, יש דני ליטני, יש טרובדורים, יש בדרנים, יש אריק איינשטיין, יש שלום חנוך, אבל אין מישהו אחד שמתקרב לברוס ספרינגסטין. אמיר דדון הוא מהסוג. הוא עדיין לא שם, אבל הוא יהיה. הוא יגיע. ספרינגסטין כתב ושר הרבה על אנשים. דדון עדיין לא ירד לקרקע המציאות המקומית, אבל את העוצמות שלו הוא יכול לנצל גם כדי להגיד דברים.

לא רק רוקר פלאגד. אהבתי את הקטעים באקוסטית. איך שהוא שר "זכרתי לך חסד", "שאריות של החיים" (מעידן רייכל). "לבד". השילוב טוב מאוד. העיבודים האקוסטיים הם קונטרסט יפהפה לשירים שמחוברים לחשמל. מצד שני –סולו חשמלית יפהפה ב"טוב לי".

על הדיסק כתבתי. התייחסתי בפירוט כמעט לכל שיר, לרגשנות, לדרמטיות, לטקסטים (כן, בביקורתיות) והגעתי גם למסקנה שהשירה של דדון מגיעה בסופו של דבר ממקומות של אמת. ההופעה, נדמה לי,  עוד מעצימה את מה שחווינו בהאזנה לדיסק. 

הוא מסיים ב"אור גדול" – יש מקום להתחיל מהתחלה כמו לנשום בפעם הראשונה, מעין מונולוג עם עצמו. בלדת סלואו מושרת קודר-בלוזי, מתחיל נמוך ומטפס אל פסגת הרגש. הקדרות הזו, הדרמטית, הטעונה בעוצמות רגשיות אותנטיות עוברת חזק במופע, מחלחלת עד ריגוש.
דדון, חי ונושם את השירים, ואחרי הערב הזה, אני אף מעלה את רף הציפיות, כי עם נוכחות וכמו שלו, עם היכולות שלו כזמר וכגיטריסט, הוא באמת יכול להיות ספרינגסטין מקומי.

 

שירים: שיר אהבה ישן, כמו חייל, עיניים, בזמן האחרון, חולה הביתה, חמי, זכרתי לך חסד, שאריות של החיים, לבד, שום דבר, גלים, טוב לי. הדרן: תודה, חלל, אור גדול.

 

נגנים: עמית יצחק -גיטרות, אמיתי פריינטה –בס, אלון פרידמן – קלידים, תומר צידקיהו –תופים.

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 3 תגובות

  1. אמיר הייתי בהופעה וריגשת אותנו מאוד!
    מצפה לך עוד עתיד מזהיר
    (אורי, ת"א)(07/12/2010)
  2. אמיר הענק!! הופעה מדהימה!!!!
    (רוני, פתח תקווה)(06/12/2010)
  3. אתה פשוטט מדהים אני חייבת להגיד לך שהמוזיקה הזאת היא אמיתית!!
    בהצלחה בהמשך הדרך
    (קובי, תל אביב)(06/12/2010)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 + = 12