עיון ביקורת

פסטיגל 2011, מחאת מחירי הכרטיסים (לקראת ארועי חנוכה לילדים והוריהם, נובמבר 2011)

שירי ילדים

אני שומע על מחאת מחירי הכרטיסים של מופעי החנוכה, עליות במחירים – גם אצל ועדי עובדים בין 19 ל-17 אחוזים. 210 שקלים מחיר הכרטיס לפסטיגל, אבל מי קונה במחיר הרגיל? מה, אין לכם קוד של הוט, אתם לא חברים באיזה קלאב של רשת, אין לכם כוכבים של כרטיס אשראי. מי שאין לו לא מזה ולא מזה, ומוציא לפסטיגל או למותק משהו של פסטיבל משלחת של נאמר 4 נפשות ייאלץ להיפרד מכ-1,000 שקלים כולל הוצאת. מסחטת כספים.
אבל המחאה שלי אינה נגד מחירי הכרטיסים, אלא נגד ההורים עצמם, ששנה אחרי שנה מצטרפים אל העדר, שהאינסטינקט שלהם מוביל אותם באותו המסלול אל המקום שאליו העדר דוהר. פסטיגלים ופסטיבלים בחנוכה מקהים את חושי הבחירה של ההורים – שאוטומטית הולכים על תמהיל בידורי מסחרי לכל המשפחה.
יש איזושהי עלילה נחמדה שמנסה להיות אקטואלית-רלוונטית, כמה שירים שמזמן כבר אינם מצטרפים לרשימות הקלאסיקה של שירי הילדים, כוריאוגרפיות המוניות שממחזרות עצמן, הומור צעקני, מסחור המוני. כהורה לבנות – מעולם לא היתה לי בעיה. הן פשוט לא הגיעו לאצטדיונים, להיכלים ולירידים. כמבקר מוסיקה, חנוכה תמיד הכניסה אותי ללחץ של "למה זה מגיע לי". ביקורת? פרט לעלילה ולתלבושות – כמעט דבר לא השתנה מהשנה שעברה. הרשיתי לי להעתיק מעצמי.
האם יש מצב, שהורים יגידו "לא" לילדים שלהם – למרות שהילדים של השכנים שממול הולכים, לא רק מפני שבילוי כזה עושה חור גדול בחשבון הבנק? יש מצב?  פשוט – להפעיל חוש שיפוט, לבחור הצגת ילדים טובה, פעילות אומנותית מועילה.
הרווח משולש: גם לא הצטרפתם לשיטת העדר, גם חסכתם הרבה שקלים ובעיקר הרווחתם פעילות תרבותית מהזן האיכותי. אם מחאה – אז כאן המחאה התרבותית חשובה לא פחות מזו החברתית-כלכלית. אם אתם בכל זאת מתעקשים – נסו את ועד העובדים שלכם, הוט, קלאב, רשת, כוכבים באשראי…

* שיר הפסטיגל אינו מקורי. הא מתבסס על Mr Saxobeat של אלכסנדרה סטאן בגרסה עברית של דורן מדלי.
* i פסטיגל – כך נקרא הפסטיגל של השנה. הוא לוקח את ההורים והילדים לעולם הפנטזיה (הרפקתאות כמובן) הוירטואלי של המחשבים, הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב. במת המופע היא מסך Led ענק בגודל 180 מטר מרובע שיובאה במיוחד מחו"ל עבור הפסטיגל. על מסכי הענק תוקרן מחווה לאריק איינשטיין, אגדה ישראלית מהעידן הלא וירטואלי. במאי: חנוך רוזן. ניהול מוסיקלי: טל פורר. מפיקים: ירון ומיקי פלד. משתתפים: אלי יצפאן, מירי מסיקה, יהודה לוי, עוז זהבי, ליבי, מאיה בוסקילה, עמית פרקש, עודד פז, דנה פרידר, אנה ארונוב, חנן סביון, גיא עמיר, תובל שפיר, אליאנה תדהר.

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 − = 1