עיון ביקורת

חמש שנים בלי אריק איינשטיין, יכול להיות שזה נגמר? געגועים לארץ ישראל הישנה והטובה (פונוקול, נובמבר 2018)

מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

להתרפק על השירים ששר אריק איינשטיין בתקליטי "ארץ ישראל הישנה והטובה", שם שהפך למטבע לשון. זה קול הבריטון הבלעדי ששר על אור חיוכה ב"פרח הלילך", זה הגעגוע לדודו, לרותי, לתכול המטפחת, לעין גדי ולאור שדולק בחלונה ול"לילה" הנפלא של שלום חנוך. כבר חמש שנים בלי אריק. זמן טוב לשלוף את התקליטים שאומרים: היה הייתה ארץ, והיא כבר איננה. האם קולו של אריק יחזיר אותנו אליה? האם עדיין קיימת? האם בכלל היתה?

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,/ והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי
שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור / על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור
תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד / שני עצים שקמים, אנשים יפים מלאים חלומות
ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות/ כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת.
כאן, איפה שאתה רואה את הדשא / היו פעם רק יתושים וביצות / אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר
אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר
יכול להיות שזה נגמר/ יכול להיות שזה נגמר.
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי / והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי
פלמ"ח, פינג'אן, קפה שחור וכוכבים / אנגלים, מחתרת וילקוט הכזבים
שפם ובלורית, כאפייה על צוואר, ירון זהבי / אלתרמן, תמר, בחורות יפות, מכנסיים קצרים
והיה להם בשביל מה לקום בבוקר / כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת
כאן, איפה שאתה רואה את הדשא…
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי/ והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי.

ב"יכול להיות שזה נגמר", מתייחסים יהונתן גפן את אריק איינשטיין לקונפליקט התמידי בין ההווה לעבר, ליחסי דור האבות המייסדים והבנים הממשיכים בלשון שמערבת געגועים לעבר, שמהם משתמעת ביקורת על ההווה. הקולות ה"אומריםמאשימים על כך שאין עוד השמחה והמצב האידילי, ששרר כאן. מצד שני ארץ ישראל יפה היא גם פרספקטיבה המתבססת על מיתוס ואגדה : "שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור/ על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור" – במעין הקבלה לאביר על הסוס הלבן. האידיאליזציה של העבר מגיעה עד לעיר העברית הראשונה: "תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד/ שני עצים שקמים, אנשים יפים מלאים חלומות".
איינשטיין מדבר בשם הקולקטיב – "אנו, באנו ארצה, לבנות ולהיבנות". מי זה "אנו"?  דור העולים הראשונים והמתיישבים, או הדורות שגפן ואיינשטיין ייצגו?
ברור ש"יתושים וביצות" שייך לדור אחר, ואילו השיר מדבר בשם מי שחושבים במונחי אידאליזציה של העבר: "פעם אמרו שהיה כאן חלום נהדר אבל כשבאתי לראות, לא מצאתי דבר". המילה "אמרו" מעידה על הספק שבראיית ארץ ישראל של פעם כדבר מושלם, אולי כחלום של מי שדמיינו ארץ טובה ונפלאה בעבר לעומת ישראל מאכזבת בהווה.
גם ה"יכול להיות שזה נגמר?" מעיד על ספק. היה ספק? לא היה? או עדיין קיים בצורה אחרת מזו של שמצטיירת אצל דור המייסדים.
מכל מקום, "ארץ ישראל הישנה והטובה" הפכה למטבע לשון שאכן אומר – פעם היה כאן טוב, אז כשרע לנו, נתנחם בגעגועים לטוב הזה. אריק איינשטיין בקולו הרהוט-חם-אינטימי הוא הקול המנחם בשירים, שאפשר לשיר גם בלי שמישהו יפזם אותם ליד האוזן  באחוות השרים בצוותא.
ואמנם, איינשטיין הוציא את השירים ממתחמי השירה בציבור והעבירם למגרש הפרטי שלו באופן  שקירב וגישר בין הישן לחדש באמצעות מעבדים נפלאים כשם טוב לוי ואבנר קנר. אריק הקליט שירי ארץ ישראל לאורך שנות השבעים, מ"יכול להיות שזה נגמר" בליווי להקת הצ'רצ'ילים ו"הבלדה על יואל משה סלומון" דרך "איריסים", "שני שושנים", "שיר ערש נגבי", "פרח הלילך" , "כשאור  דולק בחלונך" ועד "תכול המטפחת", "זמר אהבה לים" ו"עין גדי".
אבנר קנר שעבד עם איינשטיין על "ארץ ישראל הישנה והטובה חלקים ב' וג', סיפר: "הייתי אז בן 23, בחור חסר ניסיון. עצם הפניה שלן אלי, כשכבר היה בשיאו, הייתה בשבילי חלום שהתגשם. החששות שלי מהמפגש איתו פגו די מהר, כשהתברר שאריק הוא אדם מפרגן ונעים. אריק העניק לי חופש יצירתי מלא. זה משהו שתמיד אזכור בלב אוהב. מה שבלט במיוחד אצל אריק היתה הנוכחות הקולית שלו, האופן שהא מגיש שיר. כמו פרנק סינטרה במוסיקה  האמריקאית או פישר דיסקאו במוסיקה הקלאסית – זה משהו מיוחד שתופס אותך ולא מרפה".
לאריק איינשטיין לא הייתה איזושהי מטרה מוצהרת לשמר את את השירים, להנציח אותם בשביל הדורות החדשים ע"י חידושם. "פשוט נעים לי לשיר אותם", כך סיכם את סיבת הקלטתם של שירי ארץ ישראל. אכן: באינטרפרטציות שלו לשירים האלה מורגש יחס אישי מיוחד, הזדהות של אמת. זה מה שבעיקר השאיר אותם חיים, בלי להיכנס לשאלה האם השירים משקפים איזושהי "ארץ ישראל ישנה טובה". אלה השירים שקולו של איינשטיין הפך אותם ליותר אלמותיים ומייצגי המיתוס הזה.

אריק איינשטיין ארץ ישראל הישנה והטובה חלק א'
שירים: רוח סתיו, יכול להיות שזה נגמר, דודו, רותי, לילה לילה, יצאנו אט, הבלדה על יואל משה סלומון, ואולי, הן אפשר, מה אומרות עינייך עיבודים: שם טוב לוי. נגנים – הצ'רצ'ילים. הפקה: צבי שיסל ושמוליק בורנשטיין אפריל 1973
אריק איינשטייןשירים
שירים: הרחק בלילה, יום אחרון, איריסים, שיר ערש נגבי, שני שושנים, בית הערבה, ערב מול הגלעד, לא פעם בקיץ, עץ הרימון, על שפת ים כינרת עיבודים: שם טוב לוי הפקה: שמוליק בורנשטיין 1975
אריק איינשטיין אבנר קנר – ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'
שירים: פרח הלילך, שיר העמק, האווזים, דוגית נוסעת, לילה, הוא לא ידע את שמה, בגליל, משורר זקן, כשאור דולק בחלונך, פגישה לאין קץ. עיבודים: אבנר קנר, 1976
אריק איינשטיין  אבנר קנר – ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'
ביתי אל מול גולן, עטור מצחך זהב שחור, תכול המטפחת, זמר אהבה לים, השעות הקטנות של הלילה, אותך, אנו ניפגש, מאחורי השער, עין גדי, חופים. 1977
אריק איינשטיין  ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב הפקה מוזיקלית: שלום חנוך 1980
שירים: משעמם, אדוני השופט,אם תרצי, שיר אהבה חיילי, אל הגבים, דוד שמש ואנטנה גם, שיר ערש, בלדה על חמוריקו, אהובתי שלי לבנת צוואר, הכל זהב.
אריק איינשטיין – ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה': נוסטלגיה 1984 עיבודים: שם טוב לו, יוני רכטר, יצחק קלפטר
שירים: איילת אהבים, עוד ניפגש, הילד ניסים, הלילה הזה, ליל סתיו, לי ולך, תרזה יפה, ארץ ישראל, העיר הלבנה, הימים הארוכים העצובים

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “יכול להיות שזה נגמר? געגועים לארץ ישראל הישנה והטובה

  1. בעיקרון אני ממש בעד הפסטיבל ובעד היוזמה להשיבו. אבל צריך לקחת בחשבון שאחרי 30 שנה החזרה תהיה צנועה.

    לפי דעתי רשות השידור עשתה טעות.
    במקום לחכות לשירים, צריך לזמן זמרים מהשורה הראשונה בנוסף לזימון שירים. כמו שהיה פעם: מסלול א' ומסלול ב'.

    בעקבות זאת הרשימה הסופית, איך לומר בעדינות, לא מלהיבה.

    בנוסף יש עוד כמה דברים שהרשות הייתה צריכה לעשות:

    1. הפסטיבל צריך להיות משודר באולם גדול יותר מאשר האולם הקטן בקרית מוצקין.==

    2. מ"ס השירים - 12 - מאד קטן. למה נתקעו על המ"ס הזה? 18 עד 20 שירים היו עושים שירות טוב יותר.

    3. לדאוג שכל השירים יושמעו מראש במשך שבועיים לפחות מראש בכל רשתות הרדיו כדי ליצור באזז מסוים. וגם לשחרר דיסק אוסף או לפחות הורדה באייטיונס של תקליט הפסטיבל.

    כמו שזה נראה עכשיו זהו אכן מתכון לכישלון. וחבל מאד.
    (ליאור, לונדון)(16/01/2013)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 9 = 17