עיון ביקורת

ג'טרו טאל , לחיות בעבר אחרי 50 שנה (היכל התרבות ת"א, אוקטובר 2108)

מוסיקה הופעות, מוסיקה רוק אלטרנטיבי

איאן אנדרסון חוגג חמישים לג'טרו טאל, להקת הפרוג-רוק המיתולוגית. מבחינתו – ההזדמנות  להודות לכל 36 הנגנים והמוסיקאים, שהשתתפו בהרכב לאורך שנותיו. גם באוקטובר  2018, אתה מבין שג'טרו טאל הייתה חלק מהאבולציה של הפופ והרוק, מוסיקה, שממשיכה להלהיב, כי השמונים-תשעים והלאה לא ממש בישרו על המשך האבולוציה הזו. הסקוטי בבנדנה שחורה הצדיע לסיפור של עצמו באמצעות סרטוני ראיונות עם מי שהיו חברי הלהקה ועם רוקרים מפורסמים שונים, שאיחלו הפי אניברסרי בין השירים. מי שחסר לי בראיונות היה מרטין בר, מי שהחליף מיק אברהמס בעמדת הגיטרה, והיה אחרון השורדים מההרכבים הראשונים של הלהקה. מכל מקום, ברור שג'טרו טאל, הלהקה הבריטית שהוקמה ב-1967 ויצרה סגנון ייחודי של פרוגרסיב פולק בלוז רוק – כבר אינה קיימת. מצד שני, כל המחליפים מאז ועד היום עזרו לו לשמור על המותג, שבזכותו הוא ממשיך להחיות אותו ולחיות בעבר. את Living In The Past, אחד הלהיטים הבודדים של ג'טרו טאל הוא ביצע אחרי ההפסקה עם "פוליפוני", רביעיה קאמרית של הנוער המוסיקלי מהתזמורת הערבית – יהודית שבנצרת. זו היתה ההפתעה של הערב. כל השאר – הצגה חוזרת של  של אנדרסון וג'טרו במהדורתה העכשווית, כאשר מסך הוידיאו מאחור הוא גורם דומיננטי, הן באלמנט הדוקומנטרי של חברים-מספרים-על-הלהקה, והן בוידיאו ארט הפונקציונאלי, שהוא אילוסטרציה לרוח המוסיקה של הלהקה בכל תחנותיה.
ההפתעה השניה היא בכושר הגופני של האיש האקסצנטרי, שהתרוצץ על הבמה כאחוז תזזית כולל זינוקים תוך כדי נגינה. קולו? מישהו טען כי הוא חשד בליפ סינק (סינכרון שפתיים) מה שיותר בטוח: עבודת החליל של אנדרסון עדיין – האטרקציה של ג'טרו טאל. חלילן הקסם שיודע להפעיל את חבריו. איאן אנדרסון מאוד אוהב לנשוף בחלילו בתיאטרליות מוגזמת, והוא עדיין עושה את זה על רגל אחת  וגם בקפיצות. בגיל 71 האיש הוא אותו showman, והזמן מתברר, רק משחק לידיו. אנדרסון  מגיע לבלות, להוציא הרבה אנרגיות, וגם אם קולו לא כתמול שלשום, עדיין כל הכישרון מתפרץ בגדול. אם לחיות בעבר של הרוק, אז ג'טרו טאל היא עדיין אופציה מועדפת על פני התרפקויות נוסטלגיות רבות מהשישים ומהשבעים.

My Sunday Feeling, Love Story, A Song For Jeffery, Someday The Sun. Dhararma For One, A New Day Yesterday, Bouree, My God, Thick As A Brick, Velvet , Green – String Quartet, LITP – String Quartet + Anderson on Flute,   A Passion Play, Too Old To R&B, Songs From The Wood, Heavy Horses , Pastime in Good, Farm On Freeway, Aqualung, Locomotive Breath, Cheerio

Ian Anderson – Flute, Acoustic Guitar, Mandolin, Harmonica & Vocals
Florian Ophale – Electric Guitar
John O’Hara – Keyboards & Vocals
David Goodier – Bass & Vocals
Scott Hammond – Drums

צילומים: מרגלית חרסונסקי

My Sunday Feeling

Love Story

Aqualung

Jethro Tull 50th Anniversary
גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. כל כך נכון. וכל-כך נהניתי שוב, והפעם עם בני הבכור שגם הוא כל כך נהנה.
    (dan)(30/10/2018)
  2. חבל הוא אינו יכול לשיר ולכן בהופעה היה אפשר לשמוע בודאות שהקול עייף ולא מצליח להתחבר למוסיקה שנוגנה מאחוריו הוא נגן בחסד אבל הווקליות אינינה עוד כמו שהיתה אז
    (רמי)(30/10/2018)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 4 = 13