עיון ביקורת
לרכישה >>

גיא מר , הכל כלול (הפקה עצמאית, אפריל 2017)

מוסיקה היפ הופ, ראפ, מוסיקה ישראלית

אז מי אתה גיא מר? מי שלא רוצה להיות כמו כולם, מי שרוצה לעשות מה שבא לו עכשיו, לא להיות פוליטיקלי קורקט או להמתין עם הדעות שלך, כי חופש ביטוי לא להיט?  הכל גם יחד? תקשיבו לאלבום. יש תשובות בשירים. החוכמה בהיפ הופ לא לשרבט רק כדי שהחרוז והקצב יצלצלו טוב, אלא שתישמע ישר עם עצמך. אם אתה בכאוס של בלבול גדול –תן לזה לצאת הכי אמין ונוקב.
כשמונה שנים אחרי אלבום הסולו הראשון שלו "לא מתלונן", ממשיך גיא מר להפעיל מסלול אומנותי משלו מחוץ להדג נחש. בואו נאמין לו, שזה בוער בתוכו עד כדי כך שהוא זקוק מאוד לאלבומי הסולו.
האלבום עוסק במצב הכללי והאישי המבאס. המסקנה הפותחת: החיים המקומיים הם בידור להמונים, הצהוב שולט, דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול. "כל מה שנותר לי זה לצלול" המוסיקה ראפ רוק עתיר אפקטים אלקטרוניים משדרגים.
הצליל נעשה יותר heavy עם תפקיד דומיננטי לבס ב"הכל כלול".  מה שנחשב בעיני הצרכן המקומי פרמטר של אושר, הוא בעיני מר משל למתרחש ב"ים הבחילה והשלשול". הקול המעוות חובר לצליל פאנקי בעיבוד לכלי נשיפה.
מטרידה המחשבה שבסוף "אני כמו כולם". הראפר מסרב להשלים שהוא נופל למסלול הסטנדרט המקומי, שגם הוא נמצא בקטע "אגו סלפי". צליל הקלידים של דודוש קלמס מעניקים לתסכול את העיטור ההולם.
"אם יש דעות מן הסתם הן חלוקות/ היה לי משהו להגיד אולי עדיף לי לחכות / כי מילים לא נכונות מושכות צרות כמו חכות / אם יש דעות מן הסתם הן חלוקות/ היה לי משהו להגיד אולי עדיף לי לחכות".  
גיא מר – בתוך עמו הוא יושב. גם הוא מבין את הזן. זו אינה ממש מדינה מהסוג שבה מכבדים את חופש הביטוי ונותנים כבוד לדעה של הזולת. לאיש המחאה נפל האסימון:
"אתה צריך לקלוט איפה אתה נמצא/ היום מספיק מבט תראה ומישהו יצא / בשביל הכבוד שלו ושל כל העדה / אתה יכול לקפוץ עד מאה לא יעזור גם אם תלך למשטרה"
המסקנה היא – הישמר, נהג בתבונה – "עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק". כי הצודק עלול לעיתים לחטוף אותה בגדול, יען כי במקומותינו לא ממש מבינים מהו חופש דיבר.
גיא מר מגיש את השיר בראפ של מלודיה, קצב ודיבור. המוסיקה מעידה מן הסתם על התוכן, מעלה על נתיב מיינסטרים מרכך, ניסיון לחנך יותר מאשר לבקר ולהתריע. אולי עדיף לחכות עם חילוקי הדעות, מסכם מר. גם הוא כנראה מבין שהעם רוצה  מזון ושעשועים, לא שירי מחאה וחילוקי דעות. האם הדג נחש נשאר רק דג?
ב"הרב נחשד" חוזר מר אל מציאות של חברה מושחתת, שבה הון ושלטון, דתיים וחילוניים חוגגים, וחופש ביטוי הוא אופציה מסוכנת. קחו שלוש דקות בשינויי מקצבים על הגועל נפש המקומי. שיר חזק. צרפו אותו ל"עשר שנים" בשיתוף MC שירי – סיכום של עשור רע – שנאת חינם, מנהיגים מושחתים, הפקעת מחירים ואחד מלך ש"עושה הכל כדי להחזיק מעמד". גם השיר הזה לא ממש פוליטיקלי קורקט.
רגיעה? ב"עושה לנו טוב" עם יונתן גלילה. במצב של "מוח כבוי ולב שוכח" התרופה היא לחיות את החיים  עכשיו בתקווה שהכל בסוף יסתדר. כנ"ל – "נצח נצחים" עם שירה חן – לחוש משהו שפוי במציאות לא נורמלית.
קצב מחיאות כף מוביל לסיום – "הולך ומשתגע" – סקירה על העולם המודרני המוטרף בטון  נמוך מאיים, כשהמסקנה היא "קשה לא להיות ציני קשה גם לשתוק/ לא פשוט לשחרר את כל החרדות / קל מאוד לשכוח איזו זכות זו לחיות".
אז מי אתה גיא מר? באלבום הזה הוא מוביל  למערכת הנתיבים הלא פשוטה בה הוא חי, בין מצוקת הבחירה והאמירה, את כל מה שכלול בחבילת החיים המקומית, והמוסיקה משקפת אותו בצורה אמינה.

שירים: עוד על זה (לשמוח), הכל כלול, בדיוק כמו כולם, עושה לנו טוב עם יונתן גלגלה, דעות, נצח נצחיים עם שירה חן, הרב נחשד, עשר שנים עם MC שירי, ככה, הולך ומשתגע

וידיאו 1: 10 שנים עם MC שירי

וידיאו 2: הרב נחשד

וידיאו 3: נצח נצחים עם שירה חן

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 + 4 =