עיון ביקורת

דיקלה, אל תלך (מילים: דיקלה לחן: דיקלה יפתח שחף עיבוד: יפתח שחף, דיקלה גיל פלדמן, אוגוסט 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

הטון, הסלסול, תחושת הכאב והשיברון. דיקלה כבר מזוהה בסגנון שירה שמחבר בין הנרטיב לצליל. משהו מאוד אינטגרטיבי, נוגע במוסיקה ערבית, סלסול שמובנה על המנעד הקולי והתחושתי שלה, שזה כבר נשמע איזשהו שימוש חוזר בחומרים קודמים – ללא ניואנסים. שיר על חרדת האוהבת ביחס לאהוב החסר. חוסר הודאות באשר למצבו, הבדידות, מצבי הרוח המשתנים שלה.  דיקלה מגבשת קו רפרטוארי מזרחי-ים תיכוני מסוגנן המבטא אופי, עצמיות, ייחוד איכות אנושית ייחודית, המעידה כי ליבה ופיה שווים. התזמור וההפקה המוזיקלית הם שעטנז עשיר של מזרח מערב.
הפקה מוזיקלית: רוני בראון, גיל פלדמן, יפתח שחף, דיקלה

שוב מגיע שקט, שוב מגיע רעש/ ועוד פעם לילה ועוד פעם יום
שוב מגיע קיץ ועוד פעם חורף/ לפעמים זה בא לי ועכשיו כבר לא

אני כבר לא יודעת מה אתך/ האם יש מי שמחבק
אל תלך/ לא נורמאלי שאתה אליי לא מחייך
לא נורמאלי שאני לבדי/ לבדי, בוכה שעות ואתה לא איתי
אל תלך
לא נורמאלי שאתה אליי לא מחייך
לא נורמאלי שאני לבדי / במיטתי, בוכה שעות ואתה לא איתי

הופה מצב רוח/ ואז נרגעת
ומתיישבת להסתכל/ כבר לא יודעת מה שלומך
האם החיים טובים לך/ אני כבר לא יודעת מה אתך
האם יש מי שמחבק

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − = 0