עיון ביקורת

ליאור נרקיס , כמה אהבנו (מילים: אבי אוחיון לחן: אבי אוחיון ומתן דרור עיבוד והפקה מוזיקלית: מתן דרור, נובמבר 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אל תגידי שהכל נגמר, מקונן ליאור נרקיס. מה קרה? למה שתעזוב? החורז, אבי אוחיון, המתמחה גם בשירי דיכאון בשיטת הקונפקציה, אינו מספק תשובות. די בכך שהיא "לא מספרת" עיקרו של השיר – הגבר המתבכיין, זה שנשבר מול חוסר הודאות. הנרטיב הזה בפופ הים תיכוני שחוק:  הגבר המסכן שמופתע מכך שהיא נוטשת. הטראומה תחריף – אם היא עושה את זה בשביל גבר אחר. פרט לכך – ההתרפקויות הרגילות – כמה אהבנו, הצחוקים עד הבוקר, הימים שהמתינה בחלון עד בוש לשובו (אולי זו הסיבה – ברח לה לבלות בלילה) אם יש שיר שכולו קלישאה – זה השיר הזה. ליאור נרקיס אינו הזמר שיבדוק איכות טקסטים. תשאיר למצליחנים לכתוב לך. הוא ידאג יותר לאיזונים הנכונים. .לא רק זמר שעולץ בשמחה ונותן בראש. יש גם מקום לדמעה או שתיים באיזה שיר עצוב של שבור לב, חולה אהבה נכזבת, מהסוג שנפוץ בז'אנר כחול אשר על שפת הים. למרות המנגינה היפה, אינני משתתף בצערו של ליאור נרקיס. זה נשמע מס מוסיקלי פשטני שהוא משלם לז'אנר הים תיכוני, לא אמת שחצובה מתוכו.

לא רוצה עליך לוותר/ האמת אני פוחד להתגבר לבד/ תגידי איך הגענו עד לכאן/ עולם שלם הפך כל כך קטן מיד
אל תגידי יש אחד אחר / אל תגידי שהלב בוחר עכשיו ללכת/ אל תגידי שהכל נגמר
מי יודע מה יהיה מחר את לא מספרת
זוכרת פרחים בחדר השינה/ ותמיד את תהיי אהבה ראשונה/ איך אהבנו כמה אהבנו
בכל לילה צוחקים כמעט עד אור ראשון/ כל ערב תמיד את חיכית בחלון/ ובלב שלך איך את בנית לי ארמון/ אוי כמה אהבנו/ אל תגידי שנגמר זה לא מרגיש נכון 
אנלא מוכן עדיין לשחרר/ חוץ ממך אנלא מכיר דבר אחר עכשיו/ לא רוצה ללכת כבר לשם/ אל תגידו יש הרבה דגים בים זה יכאב
לא אל תגידי לי שלך נשבר/ אל תגידי שכבר מאוחר צריכה ללכת/ אל תגידי שהכל נגמר 
מי יודע מה יהיה מחר את לא מספרת

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 1 = 5