עיון ביקורת

מאור כהן, מקום שקוף (נענע, הלי לביא הפקות, מאי 2018)

מוסיקה ישראלית

"אני שר בלי סיבה", מסיים מאור כהן את האלבום בקצב ואלס, ומפרט את כל הסיבות שבגללן הוא אינו שר. למה בכל זאת שר? – "כי ככה זה יצא". שניקח את מאור כהן ברצינות? זהו, שלא תמיד לוקחים את מאור כהן בכובד ראש,  אבל במהלך 11 השירים שקדמו לסיום, מצאתי בכל זאת כמה סיבות "רציניות" מדוע הבנאדם בחר לשיר. לא מדובר בשירים כבדים, בחפירות פילוסופיות. כהן נוגע בהתנתקות ובבריחה למקום אחר ("שם"), מקבל את המציאות, כי אין סיבה לבכות על מה שלא יכול לקרות ("לשתוק"), על שאיפות ותכלית החיים ("לא נשאר מקום לכלום"), על העכשיו, על הסוף  ("התמונה האחרונה") על ל כמיהה וערגה לאישה/אהבה ללא תנאי וללא זמן ("ואיתך") על מהות האהבה ("לא נדע") על הפחד שמונע לרוץ קדימה ("בינוני"). יש סיבות מדוע הוא שר. מיהו מאור כהן מבחינה מוסיקלית?גם כאן, נדמה לי, אין למאור כהן תשובה מדויקת לתת לעצמו. השירים של מאור כהן הם לעיתים עלעול פילוסופי קל משקל על החיים. הוא אינו חופר, אלא מעדיף תובנות ישירות ופשוטות: "בשביל מה כל מה שהיה / אם לא נשאר מזה כלום/ וגם כל החלומות/ ייעלמו כשנקום". אפשר להצטרף לפזמון במצב רוח טוב. לא לקחת ללב ולריאות. "לצאת מזה" נשמע כמו המנון האופטימיים – לראות את הטוב שבחיים, להאמין שיהיה טוב, לא להתייאש גם בעת צרה. להיט קיץ חביב, שלא ירעיד את אמות הספים של הפופ המקומי.
הוא יכול לחזור ללא בעיה ל"זקני צפת" ל"הזבובים" ול"הבליינים", והוא יכול ללבוש חליפה של זמר מיינסטרים בעל בריטון חם ששר בלדות כמו Crooner  אמריקני מנותק מרוק. אין לו בעיה לעשות מוסיקה כמו שכתבו פעם, סימטרית ,ואלסית, ליווי פונקציונאלי, סולו גיטרה במקום, מושר בנינוחות ובאיפוק ("ואיתך"),  רוק קצבי ושמח ומזיז ("לשתוק"), רוק ישיר ונוקב ("בינוני") רוק מכוסח שנשמע כמו המנון איצטדיונים ("לא נשאר מקום לכלום"), להישען על סולו גיטרה בלוזית א-לה גרי מור שמנגן איתמר מאירי ("התמונה האחרונה"), לעשות אתנחתא מוחמצת בדואט עם דורון טלמור בשיר "בוא".
לפתע ייסטה למסלול אחר, כדי לשיר בדידותן של נשים, בשני שירים נוגים ונוגעים של משוררות – "ושוב" של לאה גולדברג ו"הלך נפש" של רחל. עולם אחר, מוסיקה שהיא סקציה נפלאה בפני עצמה באלבום, לא מתחברת לשום דבר.
ויש שיר אחד, "לא נדע", שיצטרף לרשימה הקלאסית שלו.  "לא נדע, לא נדע לאן תלך האהבה/ לא נהיה כאן כבר כשימצאו   את התשובה לשאלה שלך" (השיר "לא נדע") לחן אולטימטיבי, תוגה אותנטית. כאן הוא ה – Crooner הזה, זמר הבלדות העברי, שמחלחל אל מתחת לעור. תשאלו אותי אחרי הביקורת הזו – מי הוא מאור כהן, ולא תהיה לי תשובה מדויקת. זוהי האקלקטיות מצד אחד, הנסיון הכן לתרגם את מה שהוא מרגיש וחווה לצלילים אמינים. "ככה זה יצא" שר כהן בסיום, והתוצאה הגם שאינה קוהרנטית, אומרת: יש יותר מסיבה אחת לכך שמאור כהן שר. 

שירים: שם, לשתוק, בוא, איתך, לצאת מזה, לא נשאר מזה כלום, התמונה האחרונה, לא נדע, בינוני, ושוב, הלך נפש, שר בלי סיבה
מילים ולחנים: מאור כהן פרט ל"ושוב" – מילים: לאה גולדברג, "הלך נפש"- מילים: רחל.
הפקה מוסיקלית: אופיר קנר

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 2 = 3