עיון ביקורת

נורית גלרון, זה הגשם 2017 (מילים: יונה וולך לחן: רן עפרון עיבוד: רונן סאבו ואור גרפינקל הפקה מוסיקלית: סאבו, מאי 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים

נורית גלרון מתעדכנת לקראת מופע לציון 30 שנה לאלבום "משהו בלבבה" (1986). המעדכן: רונן סאבו, מוותיקי סצנת הרגאיי-היפ-הופ-גרוב המקומית, המוכר מהצמד "סאבו וקותי". מתבקשת השוואה לגרסה המקורית בהפקת אילן וירצברג.  הצליל עודכן, אבל האם גלרון שודרגה? בכך אני מטיל ספק. אני מקשיב לגרסת המקור. הצליל של ה-80. זה נשמע אז והיום, סוחף, מהוקצע.
 יונה וולך עוסקת בפער בינה ובינו מנקודת מבטה של אישה, שחשה שהשניים מתעלמים מהרגע, שזה קורה. שניהם הפכו מוכרים זה לזה עד כדי כך שהכול כבר ידוע ומוכר ביניהם. במקום "לחיות את הרגע" הם נכנסו לשגרה של דחייה – "זה התכף שקורה בדרך".
נורית גלרון ניסתה בזמנה לגעת בשיר הזה ברוק, והתברר שיש לה היכולת לעשות רוק, להציג את עצמה, ממש כמו יונה וולך, משוחררת משמרנות, יודעת למלא את השיר בעוצמה רוקית אותנטית. גרסת 2017 לשיר אינה שונה באופן מהותי מהמקור. העדכון אינו בפרשנות אלא בסאונד שלוקח את השיר לרחבת המועדון.

זה הגשם / שיורד בדשא / זה הגשם / שיורד הרבה 
זה הרגע / שעובר כרגע / זה הרגע / שעובר מהר 
זה הפער / שנוצר בינינו / זה הפער / שנוצר כעת 
זה התכף / שקורה בדרך / זה התכף / שקורה מזמן 
אז אל תשאל מדוע / אלא עשה מיד / ואל תגיד ידוע / ואל תקום בצד 
ואל תיקח ממני /מה שלא תבין /ואל תרצה ממני / מה שאין לו מין…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 1