עיון ביקורת

עומרי כהן , שיר לאסתר (מילים ולחן: עומרי כהן עיבוד והפקה מוסיקלית: רפי קריספין, נובמבר 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים

אני שומע טון מלנכולי שכמו מתכנס לתוך עצמו, חספוס שמזכיר מעט את עידן חביב. הסיפור כל כך קרוב לליבו של עומרי כהן, שהוא משאיר אותו בחלקה מסתורית. "היא ידעה שזה מתקרב" הוא שר, וה"זה" הזה הגם שאינו נהיר, מכניס בהלך רוח נוגה לסיפור  של גורל "הציפור הנודדת"  ש"קיימה את בקשתו", ומנסה למצוא מנוח לכף רגלה העייפה. הדובר הדואב
הפונה אליה בגוף שני ממשיך לחיות אותה, לזכור מילים, ולחוש את קולה המהדהד. הניסיון לתקשר, לבקש ממנה בקשות מקבל עוצמה דווקא במנגינה עדינה, בהפקה מוסיקלית פונקציונאלית.
עומרי כהן שר על בהונות האצבעות את הסיפור שלו, ברגישות כואבת, אבל אינו גולש לרגשנות מוחצנת. אתה לא צריך להיות זמר גדול כדי לשדר  נרטיב תחושתי בטון מתכוון. המנגינה הייחודית, המעטפת האקוסטית המעודנת, מתרגמים את המילים למבע אותנטי נוגע ומחלחל.

היא ידעה זה מתקרב/ חששות ולב כואב/ מילאו את חלל הבית

ציפור שעפה בנדודיה/ מנסה להיאחז, למצוא מנוח/ לכף רגלה העייפה

מילותיך עוד נוגעות בי וקולך מהדהד בי כבר שנים

לעד תשמרי אותם קרוב/ ובלילה, כשילכו לישון, הקשיבי
לנשימותיהם העדינות/ ואת, השתדלי להיות שקטה

נחלי דמעות יעידו / ועיניי האדומות וליבי/ שכל כך ביקש להישבר

נפשי כמו ספינה טובעת/ אבל תדע שלעולם, אף לא לרגע/ לא פסקתי מלהילחם

לעד תשמרי אותם קרוב/ ובלילה, כשילכו לישון, הקשיבי/ לנשימותיהם העדינות
ואת, השתדלי להיות שקטה

עכשיו, אחרי כל השנים/ לו רק היית לצידי, רואה, יודע/ שקיימתי את בקשתך

 לעד תשמרי אותם קרוב/ ובלילה, כשילכו לישון, הקשיבי/ לנשימותיהם העדינות
ואת, השתדלי להיות שמחה

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 + = 9