עיון ביקורת

עידן יניב, מוצאי שבת (מילים, לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית : דור דניאל פסנתר, קלידים ותכנותים: דור דניאל, מאי 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

הוא עוד מחפש אותה "לכמה דקות,  זה רק הרגל ישן", כאילו בגדול כבר – השלים עם נטישתה. מצד שני מצבו הנפשי בכי רע – "הלב דופק מהתקפי חרדה".  וגם "הלב … הוא רק מרגיש שכואב לו". אז מה מצבו? בהמשך השיר יתתברר שהוא גם בוחן הלב והכליות שלה: "הלב שלך כל כך גמור/ הוא לא מרגיש שכואב לו"...  לא רק קרדיולוג נהיה אלא גם פסיכולוג שלה.  האם עידן יניב  מסוגל לבדוק את איכות הטקסטים המסופקים לו? לפי השיר הזה – אני מניח שלא.
השיר נפתח בהילוך נמוך בניסיון לשדר תחושה של  כאב וגעגועים בשעת לילה, אבל אז האורות נדלקים, ויניב עובר למסלול דאנס EDM, שמשתלט על השיר לטובת רחבת המועדון. המעבר אינו תורם לאמינות השיר. הטנור הרגשני של יניב מטפס יפה בסולם הרגש, טון נקי ומסולסל, אבל זה סוג של תן לרגש ללכת לפניך, כלומר לפני המילים והאמת, לא עובד עלי. ליבי לא נעצב, רגלי לא רקדו.

קליפ: עדי שושן

בשעות הקטנות עוד מחפש אותך לכמה דקות/ זה רק הרגל ישן, דפוק, שמעביר לי ת'לילה/ מעביר לי עוד לילה.
את באותו נתיב, על הכביש דוהרת, חיפה – ת"א/ שורות שורות של אנשים מסודרים כל הלילה,
ימין ושמאל כל הלילה/ ואני לא נרדם, רוצה למחוק אותך, הלב נלחם,
אנ'לא מבין אותו, אידיוט, הוא רק מרגיש שכואב לו/ רק מרגיש שכואב לו.
ואת יודעת ש…שבלילות תמיד יותר קשה/ אנ'לא מבין אותך היום ולא הבנתי אף פעם
אנ'לא הבנתי אף פעם.
מכוון ת'שינה עם כדור או שניים/ שהשארת במגירה/ איך הלב דופק מהתקפי חרדה
אז שותה קצת מים, מסדר ת'נשימה.
ומה איתך? מתי את חוזרת/  כבר שנה נרדם עם אותו מבט/  שתדעי, העיר משקרת,
כוכבים נופלים כל מוצאי שבת.
בזריחות זה עובר, מנת אספרסו וזה מסתדר/ זה רק הרגל ישן, דפוק, שמעביר לי ת'בוקר
מעביר לי עוד בוקר.
ואת כמו מכונה, רקדת עד עכשיו, את ישנה/ הלב שלך כל כך גמור, הוא לא מרגיש שכואב לו
כבר לא מרגיש שכואב לו.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 6 = 10