עיון ביקורת

רישאר גליאנו, מוזט בפסטיבל הג'אז אילת

כמעט קלאסי/קרוס אובר, מוסיקה ג'אז, מוסיקה צרפתית

כאשר רישאר גליאנו (67) פגש את אסטור פיאצולה, ענק הטנגו הבינלאומי, הוא קיבל ממנו עצה מצוינת לחיים, בסגנון "כמו שאני המצאתי טנגו ארגנטינאי חדש, תמציא אתה מוזט צרפתי חדש". המוזט בצרפת הוא כמו הבלוז בארצות הברית והטנגו בארגנטינה. ב -30 שנות הקריירה שלו, וירטואוז האקורדיון הצרפתי, רישאר גליאנו, עשה מה שאסטור פיאצולה עשה לטנגו – חשף מוזיקה מסורתית – המוזט הצרפתי (French musette) – בצלילים שלא נפלו למלכודת ההתרפקות הנוסטלגית.  באלבום הבכורה "Spleen" משנת 1985, הוא הגדיר מחדש סגנון מוזיקלי שלם. המוזט בצרפת הוא כמו הבלוז בארצות הברית והטנגו בארגנטינה; סגנון מוזיקלי שהחל לפרוח בתחילת המאה העשרים ושהוא פרי מפגש בין אנשים ותרבויות: מוזיקאים איטלקים וצרפתים במוזט, איטלקים וארגנטינאים בטנגו, אפריקאים ואמריקאים בבלוז.
גליאנו גם הצליח להוציא את האקורדיון מהצליל השמאלצי המסולסל המיושן של מסיבות ריקודים ללב המוסיקה האירופית המודרנית המושפעת מגא'ז. למוזט של גליאנו יש את כל הקסם המלודי והקצב של של מנגינות המוזט הישנות, אבל עם עדינות ותחכום חדשים. אחת היצירות הטובות ביותר דגליאונו מנגן היא בלדה יפה, שנקראת, פשוט,Billie. אצל גליאנו המוזט והשאנסון הצרפתיים מחוברים לרוח הג'אז באופן מלודי ולירי. "אי אפשר להופיע עם המוזיקה הזאת כמו בשנות השלושים", אומר גליאנו. "אני מנגן על ידי צירוף כל ההשפעות החזקות: קולטריין, פיאצולה, ביל אוונס ודביסי". חיבור כזה נשמע כיום מובן מאליו, אבל רישאר גליאנו הוא חלוץ ומתווה דרך ששייכת אך ורק לו.

רישאר גליאנו ינגן באקורדיון, בנדודאון, אקורדינה, ז'אן מארי אקאיי גיטרה, ירון סתוי קונטרבס, ז'אן כריסטופר גליאנו תופים

על מוסיקת המוזט

Billie

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 + = 2