עיון ביקורת

רמי קלינשטיין, תפוז שקיעה (מילים: צרויה להב לחן: רמי קלינשטיין עיבוד: רמי קלינשטיין, אוגוסט 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

זה שיר יפה, נוגה, נוגע, מגיע. מחלחל. צרויה להב ורמי  קלינשטיין נפגשו באמצע הדרך, במקום שעדיין נושבת  רוח ארצישראלית טובה, שאין בה עכירות, מנסים להגיע לאיזושהי צלילות וטוהר שאינם רק געגוע לפעם, אלא רצון לגעת שוב במציאות אחרת. להב נתנה לדמיון לראות מראות של פעם, להתגעגע "לדהרות של אז". הסוס שלה כבר מטפורי, אבל נותר "שיר סתיו". לא מובס. הרוח (נשמה) לא מתה. המצב מבולבל ("הסתבכו לנו כיוונים") אבל  מוטב להתעלם ("לא נשאל מה כואב") ולנסות לחזור לחוויה הקיימת באיזשהו זיכרון טוב. המוסיקה של קלינשטיין אינה נאחזת בזמן, הוא כבר שנים מנטרל עצמו מסגנון מוסיקלי מסוים (רוק אמריקני, אלטרנטיבי) ומעדיף קוהרנטיות. המנגינה חוברת בדיוק רב למילים,  שירת רגש של התחברות אמיתית למילים. הפריטה הרגישה, האלגנטית של אייל הלר מבהירה את קווי המתאר של השיר. הרוח של פעם נושבת בין מילות השיר לוקחת למחוזות אליהם יוצאת הנפש. בואו ניכנע לגעגועים – כמו השיר הזה.

היי, שיר סתיו לא מובס, בוא נצא מהבית.
נחבוש את הכובע ונטעין פנס, נלך נאבק מגפיים.
בשדה עומד סוס מטפורי, ממתין בזנב ניתז.
הנוף שנרגע הוא תזכורת לדהרות של אז.
לא נשאל מה כואב, לא נשאל מה השעה,
נרד כאן לנחל, נעלה בהר, צללים מקלפים תפוז שקיעה
והעמק עכשיו מואר.
היי, שיר סתיו לא מובס, שבע קרבות ואפור,
את מה שחופשי ומה שנתפס מקשטת נוצת ציפור.
איך דברים נפלאים הסתבכו לנו כיוונים התהפכו בסיבוב
סיפורים אהובים התפכחו לנו, בוא תזכיר לי את מה שחשוב.
לא נשאל מה כואב, לא נשאל מה השעה, נרד כאן לנחל, נעלה בהר.
צללים מקלפים תפוז שקיעה והעמק עכשיו מואר.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 + = 4