עיון ביקורת

שלמה ארצי ודיקלה, מחמל נפשי (מילים ולחן: שלמה ארצי עיבוד: בן ארצי טל פורר, דצמבר 2015)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

שלמה ארצי בחר להוציא דואט אהבה עם הזמרת דיקלה כסינגל ראשון מאלבומו החדש. מפתיע? מאלבום חדש – אתה מצפה קודם כל לשיר סולו מוביל, שיעורר ציפיות לבאות. השיקול? דיקלה אינה בדיוק הז'אנר של ארצי. האוריינטציה המוסיקלית שלה אוריינטאלית. האם לארצי היה דחוף לפנות גם לקהל שלה? או: חש צורך אמיתי לחבור לצורת ההבעה שלה, הניחוח שבחספוס הקולי הרגשי, ההבעה המלודרמטית, גם הנגיעות המזרחיות שבתזמור.
עם כל ההתרגשות המשותפת במפגש ארצי את דיקלה, המנגינה הרומנטית הנוגה, ההתרפקות הסנטימנטלית, הטקסט נשמע מעט כחוש לעומת טקסטים מורכבים ועתירי דמיון מהרפרטואר שלו. זהו סיפורו של קשיש, שמתבונן על עצמו כמעט בחמלה, פוגש באקראי אהובה שמכבר הימים. השניים משלימים פערים ומקווים לצעוד יחד לתוך השקיעה (בים שברקע). הם מנהלים שיחת עדכון על מה שעבר, ואיך זה שלא נפגשו, הוא מבקש לאחזר את הקשר, אחרי שכבר "הפסיק להתאהב".
אם אין מציבים רף גבוה, אז הטקסט הזה כתוב לא רע כפזמון, נטול יומרות שיריות גבוהות. המעניין הוא חלוקת התפקידים בדואט – דו שיח צפוף, שיוצר את תחושת ההתרגשות שבפגישה. כל אחד מבני הזוג רוצה לומר משהו שיקרב ביניהם. שניהם שמחים על הפגישה המרגשת שנולדה "מלמעלה"...
המוסיקה, המלודיה, המקצב, התזמור מקדמים את הנרטיב והדואט לנתיב אמצע קליט ומוכר של ארצי. אם סנטימנטליות ורגשנות – הדואט הזה ייכנס  בקלות לפלייליסט הקולקטיבי. אם ארצי רצה לתפוס שתי ציפורים – אהבה מחודשת בגיל מאוחר, וחיזוק מחודש של אהבת הקהל, תפס גם תפס.

הפקה מוסיקלית: בן ארצי, שלמה ארצי, טל פורר

במאי קליפ: ירון שילון. משתתפים: שלום מיכאלשווילי, לירז צ'רכי

בסתיו ההוא הכול נגמר/ חיפשתי נשמה קרובה/ גופי הרגיש נורא רעב/ מזמן הפסקתי להתאהב/ אדם הולך ומתבגר/ יוצאות לו כבר שיני בינה/ ספק בודד ספק חיוור,

מתיישב על ספסל שבגינה.

 תוך חיפוש רחוב, על שם חכם/ עושה סיבוב פרסה לים/ פתאום מוזר לראות אותך

זרועות פתוחות חיבוק מושלם…/ כמו ציור של זוג אבוד…/ עומדים מחובקים ברחוב, 

כי צריך זמן וסבלנות/ להפוך את עלי התות למשי טוב.

 "מחמל נפשי", צועקת את/ זוכר צלקת על היד/ "מחמל נפשי" אומרת את/ "שערך נהיה לבן כמעט"/ יורדים בשביל המסוכן/ לשעבר היה פה ים/ "לא אל תישרפי את הגשרים

כמו באגדות של מבוגרים".

 אם אצרח האהבה תצא/ אם אברח חכי לי בקצה/ ואם אבכה מה יצא לי מזה/ אם אשתגע – אתבזה/ כבר לא ידעתי איפה אתה/ כבר לא שמעתי איפה את/ על אופניי המדוושות,

פתאום הופעת לי בחצות.

מחמל נפשי…

 אחרי תאוריות מופשטות/ שהכול זה מלמעלה עוד/ שהארץ כבר איבדה זהות/ שקשה לתקן את הטעות/ מצאתי לי אותך פתאום/ רגשות קרים הפכו לחום/ מחמל נפשי הכול ניפתח,

חזרנו שוב להיות ביחד.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + = 13