אהבה נוסח דניאל קורן. יש בה מוסיקה של צלילים "שנמסים לאט", הכל סביבה הופך "חלום חסר משקל". קורן מנסה לגעת בקשר שבין חומר לנפש, מה שהרגש מחולל במציאות, כמו גם בקשר בין נשימה לחלימה. הלחש הממולמל של הפתיחה הופך הרמוניות שמימיות על מצע של מנגינה נוגה ותזמור מיתרים קלאסי. בחלק הראשון של השיר קורן שר כמעט לעצמו. בהמשך כשתחושת האהבה בשיאה – משהו נפתח באור גדול, בהתרגשות בלתי מרוסנת. בחלום חסר המשקל הזה – יש משקל גדול לעיבוד ולתזמור שגורמים לאהבה לפרוש כנפיים ולעוף אל מקומות. קורן מצליח לגעת ברגע הנכסף. המוסיקה מצליחה לבטא סערת רגשות, התפעמות, שמחה, ריגוש מהסוג האולטימטיבי.
מסביב צלילים צלילים/ נמסים לאט/ מתאדים כמעט
והזמן שקוף/ כבר מזמן אין שאלה/ זמן זה רק מילה
ערב בא ואת איתו / מורידה שקיעה/ תני לה עוד שנייה
הכל סביבה הופך/ לחלום חסר משקל/ טיפות קטנות של טל
הנה אהבה/ הנה אהבה/ היא אומרת לי איזה כיף
אפשר לנשום/ גם אם זה חלום
ממשיכה לרקוד לצלילם/ שכבר נמסו/ מזמן הם התאדו
לילה בא ואת איתו/ מפילה כוכב/ משאלה עכשיו
טוב לי כשטוב לה/ ואין לי כבר ספק/ טוב זה מדבק
