שמעון בוסקילה. צילום: מרגלית חרסונסקי

בהיכל התרבות ת"א

שמעון בוסקילה

השקת האלבום "למה לי"
4.5/5

שמעון בוסקילה, יליד אופקים, בוגר נתיבות, הגיע להיכל התרבות בת"א. נקודה. עכשיו הוא יכול להתעורר מהחלום ולמשש את עצמו. זה קרה אחרי שלא ישן יומיים, כך סיפר לקהל.
בסופו הסוער של הערב, כשהאדרנלין ירד, הוא יוכל להרשות לעצמו לישון טוב. הוא כבר מוכן לקיסריה. שלמה ארצי מוזמן להתארח. הוא יפגוש תזמורת בניצוחו של עמית הראל, שמזכירה לחלוטין את הקונספט המוסיקלי הוותיק שלו, שמוביל אותו דרך ארוכה רבת שנים.
בוסקילה נשאר מחובר לארצי בטבורו מאז ימי "עלש". בשביל בוסקילה, ארצי הוא בית ספר, גם באחדים מהלחנים החדשים ("מזל שאני שר", "אנחנו לא מלאכים"), מבצבצות השפעות – בצורת הגשת השירים, במעברים בין השקט לקצבי. בהמשך הערב, התברר שלא רק ארצי נמצא ברשימת המוסיקאים שעיצבו את דרכו: לבמה עלה מתי כספי לדואט  יפהפה  "ילדותי השנייה", שהתקבל בסטנדינג אוביישןולהברקה – חיבור מחויך של "נחליאלי" בין היוצר האשכנזי לאקצנט המרוקאי שהפך חגיגה.
הערב נפתח ב"עכשיו אני חוזר" מתוך האלבום החדש. מבט על ילדותו. הילד היחף חוזר במכונית חדשה עם זיכרונות, טעם של מתיקות שמתחלף לטעם מר. המוסיקה והטון של בוסקילה הם הסיפור של השיר. הרגש חזק יותר מכל ניסיון לנסח תחושות. אם פשטות יפה – זוהי המנגינה, העיבוד העשיר, הטון המתכוון הם שמעניקים לסיפור אמינות גבוהה. המצלול הנפלא.
כשבוסקילה לוחץ על הקול הגבוה, החד, יוצא לו סלסול מהלב, כזה שאפשר לחבר אליו כל דבר, גיטרות חשמליות וכינור מייבב, טאר, עוד וכלי נשיפה. גם טקסט כמו "את המחר שלי" הספוג בקיטש, הוא מהסוג שניצל בזכות הלב, מבע שנותן לו אמינות. בטח השירים שנושאים את דמותם של ההורים  – "עכשיו אני סולח" – שיר טראומטי לאבא – על כעסים שהפכו געגוע, וכמובן :"יא מאמא", שיר שממתג את בוסקילה, מצטרף אל שורת שירים, ביניהם "עלש", המראים, שהערבית נכנסת בקלות יותר מנסבלת לקו המיינסטרים שלו.
שמעון בוסקילה למד את חוקי המשחק. או שאתה מעודד את הקהל לקום לפי הקצב, או שאתה פשוט יורד לפגוש אותו, ומי שיטען שגם כאן נמצא שלמה ארצי מאחוריו – לא  אתעמת איתו. בוסקילה יודע שהקהל אוהב את החנופות האלו. הוא יעביר להילוך חמישי לקראת ההדרן, וירים את ההיכל בהילולה קצבית, שמעלה את השירים על הדרך הראשית, במנגינות קורצות מחומרים של להיטים עם ביטוח חיים לטווח ארוך.
אם קיסריה נמצאת על הכוונת, כל טקטיקה משלהבת קהל לגיטימית. ועדיין – זה שמעון בוסקילה. לא זמר חפלות, שמחפש בכוח להרים את האולם. זהו בוסקילה של הפשטות היפה, שמנסה ומצליח לשדרג את ההופעה שלו מכל בחינה, כדי לעלות למסלול כביש ראשי ידידותי, ואתה זורם אתו בקלות, יען כי הוא משדר אמת.

שירים: עכשיו אני חוזר, מחפש חבר קרוב, מזל שאני שר, עד סוף הנעולם, את המחר שלי, כמה אהבה, אנחנו לא מלאכים, מרגיש את זה, עכשיו אני סולח, דיקלה – ואם פרידה, מונו – עם דיקלה, למה לי למה לך, גן עדן, תגידי, עלש, ילדותי השניה עם מתי כספי, נחליאלי – עם מתי כספי, התמכרות + יא ריחח, מחרוזת קצבית הדרן: יא מאמא, שיר תקווה, ווטאטו, וואטאהה
אורחים: דיקלה, מתי כספי
נגנים: קלידים והפקה מוסיקלית – עמית הראל, כלי הקשה – גלעד דוברצקי, כינור ושירה – ליאת רוזנברג, גיטרה חשמלית – תומר שטיין, גיטרה אקוסטית, טאר ועוד – שלום מור, בס – אמיתי פריינטא, תופים – ניר בכר, טרומבון – עודד מאיר, חצוצרה – אדיר כוכבי, סקסופונים – גלעד רונן.

צילום: מרגלית חרסונסקי

 

וידיאו 1: "עלש" 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן