עיון ביקורת

St Germain, St Germain (לב גרופ מדיה, דצמבר 2015)

Uncategorized

פגשנו את המפיק הצרפתי Ludovic Navarre, האיש מאחורי St Germain, בשנת 2000 באלבום Tourist, תערובת מטורפת של דאנס וג'אז. כל קשר בין האלבום החדש לאלבום ההואה יותר ממקרי בהחלט. Real Blues, הסינגל הראשון שיצא מהאלבום נבנה על דגימה קול של איש הבלוז Lightnin' Hopkins והכלי שנקרא באלאפון, קסילופון גדול עשוי מדלעת מיובשת חלולה. גם המשך האלבום מראה ש – Navarre חיפש עולם מוסיקלי חדש. הוא סובב גלובוס והגיע עד מאלי באפריקה.  מעט מוסיקאים מערביים התנסו בחיבור למוסיקה אפריקאית, יש דוגמאות לפיוז'נים מדאמון אלברן, בריאן אינו, Yeah Yeah Yeahs', ניק זינר, אמפ פידלר.
לודוביץ' נאברה חבר לאמן קורה Kora, נבל אפריקני Mamadou Cherif Soumano, לנגן הגיטרה הוירטואוז Guimba Kouyate ולאיש ההקשה הברזילאי Jorge Bezerra, שליט בלתי מעורער במקצבים אתניים, שהביצוע שלו בסיום הקטע Voila הוא תערובת של שתי יבשות.
נאברה לא הלך הפעם בדרכי מפיקים צרפתיים חדשניים כמו דאפט פאנק. הוא חיפש משהו יותר אתני אורגני, לא התעקש על פיוז'ן ייחודי, אבל קישט בנגיעות ג'אזיות כמו הסקסופון ב – Family Tree, בבלוז ב- How Dare You, בצליל פאנקיי ב – Mary L. התוצאה היא יותר אוריינטציה של מוסיקת עולם' לעיתים רבת יופי' מאשר  היתוך אטרקטיבי בעל מגע צרפתי מודרני.

Real Blues, Sittin' Here, Hanky-Panky, Voila, Family Tree, How Dare You, Mary L, Forget Me Not

וידיאו: Real Blues

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − 3 =