עיון ביקורת

היספיקו החיים? , משירי חנוך לוין (עבודה עברית, פברואר 2013)

מוסיקה ישראלית

14 לחנים וביצועים חדשים ל-14 שירים של חנוך לוין, כריכת ספר מהודרת, מאמרים עיוניים על יצירתו, דעת היוצרים. יש עבודה. נשאלת השאלה המוצדקת – למה לעבוד קשה כשאפשר ליהנות? אנסה תשובה אחת: אמנות היא לעיתים משימה שיש בה אלמנט לא קטן של יומרה. גם האלבום הזה נשמע משימה שאינה נטולת יומרה.
משימה: לפצח-לפענח את השירים של חנוך לוין מוסיקלית. זו כמובן אינה הפעם הראשונה שעושים את המעשה. מה יום מיומיים? מה שנה משנתיים? נשאל זאת אחרת: מה דחוף כל כך לכנס מוסיקאים כדי להלחין עוד כמה שירים של לווין שלא נועדו להלחנה? האם המטרה היא לנסות לעשות משיריו להיטים חדשים (דוגמת "חיה לי מיום ליום" שהלחין רמי קלינשטיין וביצעה ריטה, "לונדון" של חוה אלברשטיין), שירים שעומדים בפני עצמם, או להיות צמודים למעשה הפענוח ולהעניק לשירים פרשנויות מפרשנויות שונות? אחרי האזנה ל-14 השירים, התחושה היא כי מעט לחנים-ביצועים מהדיסק הזה יתנגנו בשבועות הקרובים על הדרכים בגלגל"צ.
אסף תלמודי שהפיק וניהל אומנותית אכן ממליץ לעיין בטקסטים בטרם האזנה – כדי שניתן יהיה להתייחס בצורה יותר שכלתנית לתוצאה ולהכריע – האם המוסיקה מצליחה להאיר מחדש את עולמו של חנוך לווין, שהגיגיו ממשיכים להיות רלבנטיים.
הלחן והעיבוד של "היא ישנה עמוק" מתוך "אחרון" של יוני רכטר הזכיר לי על הפתיחה את שיר המערבונים הישראלי הישן "ערבה ערבה" כולל קצב דהירת הסוס המתון.
"לא הצלחתי בחוץ לארץ, אמא" (מתוך "קרום") לחן וביצוע של איתמר רוטשילד אינו מחניף לאוזן, הטון הנעבעכי והעיבוד קברטיים-תיאטרליים –פונקציונאליים עם הפתעה בעיבוד (שינוי קצב לסמבה קלילה)
קרולינה שרה את "וכשמיששנו זה את זו לראשונה" ("מלאכת החיים") בלחן של שלומי שבן. גם כאן ניסיון להישאר במסגרת המעט מלנכולית-חורפית בטון מהורהר שאינו מנסה למצוא חן בכוח.
"השיר של יונה" מתוך "מלאכת החיים" לחן ביצוע – יוני רכטר. מוסיקה קברטית קצבית ותוססת (בעיבוד עשיר שמעניק תחושה של שיר ממחזמר) למרות שהשיר משדר חוסר תוחלת נכאה. כאן נוצר עימות בין הטקסט המודפס והטקסט המולחן, שמצד אחד מתרחק אולי מ"כוונת המשורר", אבל מייצר נדבך מיוחד.
"אל תבכי" מתוך "הגיגולו מקונגו" לחן: שלומי שבן. שיר ניחומים סרקסטי בביצוע של נועם ענבר – נשמע אף כחלק ממחזמר קברטי, בלחן במקצב בפרשנות הביצועית.
"שמים את אבא במקום שקט" מתוך "הילדה חיותה רואה ממותה" – שיר פסנתר איטי כמו צעידה בהלוויה, שנעטף בעיבוד בעל אלמנטים פינק פלויידים, שהוא לא פחות מיוחד מהשיר עצמו.
"פנים של ילד באגם" מתוך "כריתת ראש" לחן – אסף תלמודי. ביצוע: קרולינה. שיר נפלא (פואטית) שאסף תלמודי העניק לו עיבוד ג'אז בסגנון ראשית המאה. קרולינה משרטטת את פני הילד במאופקות קסומה.
"בין שדך הימני לשדך השמאלי" מתוך "מה איכפת לציפור" לחן: שלומי שבן בביצוע שלומי שבן, יוני רכטר, ערן ויץ, איתמר רוטשליד, אסף תלמודי, גרשון וייסרפירר וקרולינה – מסוג השירים שיתקשו לעמוד בפני עצמם – שיר תיאטרלי מושר בכמה קולות, נשמע כחלק ממחזמר.
"ליד הספסל הזה" מתוך "אחרון" לחן וביצוע – יוני רכטר. לחן מורכב לשיר על עליבות אישית, גם כאן העיבוד – מעניק ערך מוסף בקטע מעבר בעל אלמנטיים ג'אזיים, מזרחיים ועד פלמנקו, יותר לבוש חיצוני מאשר חלק מהקונטקסט המוסיקלי.
"זו שעה נפלאה" מתוך "חיי המתים" לחן: שלומי שבן בביצוע אלי מגן. שיר על החלום, העינוג והייאוש. מלודית והרמונית – השיר המתיידד ביותר בדיסק, הכי עומד בפני עצמו. לחן ועיבוד של זיכוך קסום. ביצוע מפעים של אלי מגן.
"חשבתי שאצלנו זה יהיה שונה" מתוך "חיי המתים" – לחן וביצוע: שלומי שבן – קצבי רוק-פאנקיי, אנרגתי, ישיר. האם הוא מצליח לשדר את המקאבריות של הטקסט? בכך אני מטיל ספק.
"מנגינה ישנה" מתוך "הג'יגולו האחרון" לחן – שלומי שבן בביצוע קרולינה ושלומי שבן. שיר פסנתר עצוב גם הוא על עליבות החיים. שנסון נוגה שמתמקד בצער של האומללות בגין בדידות נוראה.
"אני ילד בעיגול אור" מתוך "אחרון"/ "מלאכת החיים" לחן וביצוע – יוני רכטר. שיר ילדים על ילדות מנקודת מבט בוגרת. שיר תיאטרלי, שמבנהו-מורכבותו המוסיקלית לא תכניסו לרשימת "הלהיטים" המצומצמת של הדיסק.
"ימי קיץ" מתוך "הילד חולם"/ "פעורי פה"/"אבל אמרי היכן היית", הזונה הגדולה מבבל" הרמוניה נינוחה, נעימות מלנכולית הנוסכת תחושת הזיה. פינאלה שאינו מביא את הדיסק לפסגתו. מה עם עריכה?
סיכום: דיסק של כוונות טובות ומאתגרות להפיק מקבץ מופק לתפארת משירי חנוך לווין. התוצאה המאוד מושקעת – אינה אחידה. בין התיאטרלי לקסום. בין האקספרימנט ליצירה.

ניהול אומנותי והפקה מוסיקלית: אסף תלמודי.
משתתפים: רוני עברין: כלי הקשה / איתמר דוארי: כלי הקשה / אסף רוט: מרימבה, ויברפון / ערן וייץ: גיטרה חשמלית וקולותאיתמר רוטשילד: גיטרה אקוסטית וקולות / איל תלמודי: חלילית / גרשון ויסרפיהרר: טרומבוןגרשון לייזרסון: כינור / שלומי שבן: אורגן, פסנתר חשמלי וקולות / יוני רכטר: פסנתר / אלי מגן: קונטרבסאסף תלמודי: אקורדיון וקולות / יעל נחשון:

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − 5 =