עיון ביקורת

מרגול וזהבה בן , הוא פגע בי אמא (מילים: דוד זיגמן לחן: עממי עיבוד והפקה מוזיקלית: תמיר צור, ספטמבר)

סינגלים חדשים, שירים חדשים

מה טוב שלטקסט של דוד זיגמן נמצא "לחן עממי". מה היינו עושים ללא כל הלחנים "העממיים" האלה? איך יתכן שבמוסיקה הים-תיכונית מתגלים כל כך הרבה לחנים אנונימיים? מה, ככה יורדים עלינו לחנים "עממיים" – כמו גשם משמיים?
הטקסט לעומת זאת יכול להשתמע כמקומי, ארצי ואקטואלי. כלומר: לפי שם השיר, יש תחושה שנקבל שיר דיכאון, המנון המעון לנשים פגועות. מרגול וזהבה, שתי נשות הזמר שחברו להן יחדיו לאחד משיתופי הפעולה התמוהים במוסיקה המקומית, שרות "הוא פגע בי אימא לא יודעת מה לעשות". וגם "מחכה לו ביום מחכה לו בליל, כואבת בשקט". לפי המילים –מצוקה נפשית קשה. לפי הלחן והתזמור האוריינטאלי – להזמין קהל לחתונה. איך זה מסתדר ביחד? מסתדר. בזמר הים-תיכוני מי שם לב. הנשמה המעונה תצא במחולות, בכפיים, ברגליים. ותודה לכותב הלחן העממי, שהפך את הכאב של האישה הפגועה לשמחה גדולה. את המדוכאת למענטזת, את המפגש מרגול זהבה לחגיגה. בתוך עמנו אנו חיים. אשה פגועה זה מציאות. "הוא פגע בי, אמא" זה ריאליטי.

בשכונה הקטנה מחכה לבדה והוא לא מגיע האביר של חיי לקח נעורי ונסע לו מכאן אם הייתי שומעת למי שאמר שהוא רק יפגע בי מצבי לפחות היה נראה קצת טוב יותר הוא פגע בי אמא, לא ידעתי מה לעשות את לבו הבטיח, הוא עשה לי רק בושות הוא פגע בי אמא, לא יודעת מה לעשות כי רציתי אתו את הכל לנסות מחכה לו ביום, מחכה לו בליל, כואבת בשקט הרגשה משונה, נשמה מעונה מחכה בתמימות אם הייתי חושבת צעד קדימה לפני שנסחפתי מצבי לפחות היה נראה קצת טוב יותר

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 4 = 3