עיון ביקורת

אפר ואבק , התרגשות מחודשת

מה נשמע

"אפר ואבק" של יהודה פוליקר חוזר לחנויות המוסיקה במהדורה מחודשת לשנת 2008, לרגל 20 שנה לצאת הדיסק. התוספת או ה"בונוס" (קצת קשה לדבר על "בונוסים" והטבות בדיסק שמבטא טראומה) היא דיסק המכיל את תוכנית הרדיו של גל"צ שהיוותה הבסיס ליצירת האלבום, בה משולבים שירים בביצועים מוקדמים. וגם: שלושה וידאו קליפים.

 

היום אנחנו נמצאים בעידן ההידור שבמחזור. צריך רק סיבה,  והאריזה המהודרת תגיע. צריך להבין את מצוקת תעשיית המוסיקה. אבל במקרה הזה של "אפר ואבק" דיסק משותף לטראומות בני דור השואה הטריגר המסחרי יסולח.

התייחסתי לדיסק אחרי צאתו. הוא גם מתנוסס ראשון באתר זה ברשימת הדיסקים המובחרים ביותר של המוסיקה הישראלית לדורותיה. יש תמיד מקום להתרגשות מחודשת כשמדובר ב"אפר ואבק".

אני קורא עכשיו שתי רשימות ששולבו במהדורה החדשה: אחת של שרון מולדאבי והשנייה של דלית עופר שערכה והפיקה את התוכנית ההיא בגל"צ.

מולדאבי כותב ברגישות נוגעת: "קולו של אפר ואבק עבורנו אולי אינו הקול המרפא, אבל הוא בהחלט הקול שאינו מרפה, הוא הקול שמסוגל ללוות מהצל אל הצלילות, מאפלה אל הנראות, מהשיתוק והשתיקה אל השיתוף"

דלית עופר מגלה את מה שאנחנו דור הבנים של שואת מזרח אירופה, לא ידענו – שהייתה שואה גם ליהודי יוון. היא מספרת על הדרך שהובילה את פוליקר וגלעד לתוכנית בגל"צ ששודרה לראשונה בערב יום השואה 1986 בהשתתפותם ובהשתתפות  הוריהם הלינה  בירנבאום, ז'אקו ושרה פוליקר. וגם על שני השירים שגלעד ופוליקר כתבו במיוחד לתוכנית הזו – "התחנה הקטנה טרבלינקה" ו"פרחים ברוח". לא יודע אם ה"בונוס" הנ"ל ישכנע את מי שיש לו את הדיסק – לרוכשו מחדש. אבל אם כבר מהדורה מחודשת למי שלא ידע – אז התוספת חיונית, למעשה סוג של סגירת מעגל.

 

Yehuda Poliker Ashes and Dust
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 6 = 13