ביקורת על החדש של חדד? לא חבל. מוסרים שהוא כבר "אלבום זהב" עוד טרם יציאתו. 25,000 הזמנות טרם יציאתו. איך, היכן? כבר שיחק אותה? נרשמים מראש? עומדים בתור? משריינים דיסק לפני כניסת החג?
אוקיי. למה שנטיל ספק בהצלחה? "חמסה, חמסה", אומר אחד השירים באלבום החדש של חדד העוסק בהצלחה. וגם אנחנו נגיד לה "חמסה חמסה", אושר ועושר, ואחרי ששמעתי 14 שירים, שחלפו להם צ'יק צ'אק, קליטים ופריכים, אני אומר – גם אם הדיסק הזה עדיין לא "זהב" בעת כתיבת שורות אלו, הוא יהיה. בטוח יהיה.
ובאמת, למה לנו ביקורת על שרית חדד. הרי היא לא הולכת להמציא את עצמה מחדש. למעשה – שלא תעז. למה לה? החומרים באלבום הזה מותאמים לה ככפפה. יעזרו למלא קיסריה הקיץ ובקיץ הבא. היא צודקת. מפיקיה צודקים, הקהל הגדול צודק.  עם סוסים מנצחים לא מתחרים, אמרו לעצמם גם הכותבים והמוסיקאים שנטלו חלק באלבומה ה- 18,

ובעיקר טל שגב ויעקב למאי הנקראים "צמד דוסול" וצ'ולי זכאי ושי ראובני. ולא שאין מה להעיר. יש. למשל: מה עושה דג זהב בשיר שנקרא "דג זהב"? שיר אהבה פשוט שהיה יכול לחיות בשלום ללא דג זהב. סתם דג זהב. זוהי דוגמית. יש עוד. אבל בגדול מה שחסר לי ברוב השירים של חדד זה סיפור. השירים עוסקים בכלליות באושר, אהבה, גורל, נשמה, אבל שרית חדד קיימת בהם בעיקר כמבצעת מופלאה, לא כזמרת ששרה סיפורים שהם חלק ממנה. זה ההבדל בין שטחי ושבלוני לפשוט ואותנטי. אתן דוגמה למה כוונתי: שיר מס. 12 "החיים שלך נפלאים" של Henree הוא שיר שיש בו סיפור: "אני שומעת שאתה אומר לכולם/ שטוב לך, שהחיים שלך נפלאים/ רק אני יודעת מה אתה מרגיש בפנים/ איך אתה נשרף, אבל מקפיד לפזר חיוכים/ מה שעשית לי לא נסלח/ רק הזעם מטשטש את מה שכואב לי כל-כך".
זהו טקסט! כלל לא משנה אם זה סיפור אמיתי או לאו, אבל יש כאן סיפור, יש כאן כאב. לא סתם שיר על אהבה ועל אושר. כנ"ל – "מרוץ החיים" – גם הוא של Henree – שיר שיש בו אמירה: בגיל שלושים-ארבעים כבר צריכים "להיות מסודרים בחיים", אבל היא עדיין לא מרגישה שהיא מוכנה ל"חיים מסודרים", רוצה את העצמאות והחופש שלה, רוצה ללכת לים כי סתם בא לה לשכב על החול החם.
אבל אם נחזור לשיגרה: חמסה, חמסה. ואם לא חמסה, אז או כמו שאומר אחד הלהיטים הבטוחים בדיסק "בעזרת השם" ובקצב דאנס. יש אגב שפע להיטים להרקדה. דאנס ים-תיכוני. בעיקר חאפלת-דאנס-דרבוקות בהפקה מוסיקלית שופרא דשופרא. סוג א'. יש גם שקטים לאיזון. לתקליטנים – סימנתי כמה חובה. "הגורל הטוב" – ילך אחלה. "נשמה שלי", "בשבילך" – כנ"ל. את "מקודשת" אין צורך להציג. הוא כבר נמצא ב– ברשימות החובה של ה –Songs Wedding List, להיט חתונות אולטימטיבי. שקטים? "עיניים צבע שקט" – שיר שמסיים את הדיסק בטון העצוב הכל-כך מחלחל של שרית ששרה: "היה בי עצב רב/ ואז פתאום נכנסת ואת כולי הרגעת". אז גם זה משהו מקורי: לסיים דיסק דאנס (ברובו) בטון עצוב.