עיון ביקורת

עמיר בניון , עד מתי (מילים ולחן: עמיר בניון עיבוד: אודי תורג'מן, ליאור שושן, עמיר בניון, אוקטובר 2011)

סינגלים חדשים

כרגיל, עמיר בניון מאתגר. אני חופר כדי לרדת אליו. מצד המוסיקה – זה הוא: המנגינה, הקצב, הקול הדרמטי שנוסק באותו טון נשמה שמנסה לגעת בספירה אחרת. אבל נדמה לי שהטקסט כאן הוא ה"סיפור". אנסה לבדוק על מה הוא חופר: בניון מנסה לגעת במהויות של קיום. שאלות שנשארו פתוחות, ולעולם אינן זוכות למענה בקשר עם עצמו / האל.
השיר ממחיש-מחיה תהליך חיפוש ממושך עמוק וכואב. עמיר בניון מתאר סיטואציות בתהליך של שינוי שהדובר/יישות המתוארת בשיר עובר. המילה "לו" בסוף כל בית היא, נדמה לי, מהות ההתרחשות העוברת עליו (הוא) שבסיומו של השיר הופכת לדיבור בלשון אני אני ("למתי תפרוש כנפיים ותעוף אלי")
היישות הזו מכוונת את הדובר לחדול מהאובססיוויות של ה"חפירה", כלומר – לא לחכות לתשובות, אלא פשוט לפרוש כנפיים ולעוף אליה. היישות יכולה להתפרש כאל, ועם זאת הייתה לי תחושה כאילו חילופי הדוברים מבטאים את המיזוג בין השניים.
שיר פופ קצבי קצר, שהעיבוד מעניק לו מעטפת פיוז'נית בצליל פאנקי לא שגרתי (למוסיקה של עמיר) שמייצר אווירה דחוסה בנוסח פסי הקול של סרטי ג'יימס בונד, שאולי אינה שייכת לקונטקסט, אבל יש בה איזשהו ניסיון להעניק צבע אחר למוסיקה של עמיר. עמיר בניון מאמץ-מסלסל קולו כדי לנסות לגעת בתחושה שמסעירה את נפשו, ומכאן כרגיל יוצאות בשורות. הוא נוגע.

חוֹפֵר חוֹפֵר עוֹד פַּעַם חוֹפֵר
חוֹפֵר וְחוֹפֵר דּוֹקֵר מְנַקֵּר
עַד שֶׁזֶּה כּוֹאֵב אֲפִלּוּ לוֹ
שׁוֹבֵר שׁוֹבֵר עוֹד פַּעַם שׁוֹבֵר
מְרַסֵּק מִתְרַסֵּק צוֹרֵחַ שׁוֹתֵק
עַד שֶׁזֶּה עוֹבֵר אֲפִלּוּ לוֹ
יוֹרֵד יוֹרֵד עוֹד צַעַד יוֹרֵד
מַחְלִיק עוֹד לְמַטָּה
כִּמְעַט שֶׁאוֹבֵד
עַד שֶׁזֶּה נָמוּךְ אֲפִלּוּ לוֹ
זוֹכֵר וְשׁוֹכֵחַ שׁוֹכֵחַ זוֹכֵר
זוֹכֵר וְשׁוֹכֵחַ נִהְיֶה אִישׁ אַחֵר
עַד שֶׁזֶּה שׁוֹנֶה אֲפִלּוּ לוֹ
עַד מָתַי תְּחַכֶּה
לְמָתַי תִּפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְתָעוּף אֵלַי

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 6 תגובות

  1. השירים של עמיר תמיד נוגעים עד שזה לפעמים כבר מחטט לי עמוק בטוח הגוף לפעמים זה כבר מציק מרוב שהכל אמיתי ונכון גם שכואב גם שקצת לא מובן והכל מבולבל ...
    אבל לגבי השיר עד מתי בשבילי הוא המלחמה שלי עם עצמי שני דמויות אחד חילוני גמור שעשה כמעט הכל בחיים והשני בחור צעיר מתחזק באהבת השם יתברך ובאמונה שלו נלחמים שניהם על מקום אחד
    (david)(22/01/2012)
  2. עמיר בניון הוא היחידי בקבצים האחרונים במדור הזה ששווה בכלל התייחסות של ממש. כל השאר משאירים אותי אדיש ומפוהק. לא מפאר יצירתו של בניון, הזעם המשתחרר כאן קצת מאולץ, להרגשתי. יש משהו ג'יימס-בונדי בהפקה, אך זה מזכיר לי יותר מחזמר, ביחוד את "שיר המריבה" מ"שלמה המלך ושלמי הסנדלר". שם זה היה משעשע ומדליק. כאן זה די מעייף. עדיין-שווה התייחסות, כתמיד.
    (מושיקו)(02/11/2011)
  3. שיר מטופש ולא מעביר שום מסר גם לאחר שקראתי את האבחון של השיר לא הצלחתי לחבר אותו למילים, צר לי שעמיר לקוח מילים רחוביות כמו "חופר ..." ומשליך אותם אל קונטקסט יהודי דתי.. מאזב מאוד
    (כרמית)(01/11/2011)
  4. לשיטתך כל אומן באתר הזה שקיבל חצי כוכב מחרסונסקי מעיד על קנאה של המבקר עצמו שהרי למה לא לפרגן?!
    עמיר אכן אומן ראוי אבל בחייאת חברה תתבגרו!
    (נו באמת)(27/10/2011)
  5. זה לא בריא, אחי הבאר שבעי, לקנא כל כך ביהודי יקר כמו עמיר. כל אחד והמתנות שקיבל מהקב"ה. אני בטוחה שגם אתה מוצלח בהרבה דברים, חבל שאתה שטוף באנרגיות שליליות.
    (באמת באמת, ירושלים)(27/10/2011)
  6. אתה סתם משוחד ומחפש רבדים עמוקים לשיר סתמי, וכל זאת מאחר שיקירך עמיר הוא העומד מאחורי היצירה הסתמית הזאת!
    (נו באמת, באר שבע)(26/10/2011)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + 8 =